סינדרום וסטיבולרי בכלבים מבוגרים

מאת: ד"ר הדס פרידלנד

בהמשך לפוסטים על החיות המבוגרות שלנו הפעם נדבר על סינדרום הוסטיבולרי בכלבים מבוגרים.

יום אחד אתם קמים בבוקר למראה כלבכם המבוגר שמטה את ראשו לצד אחד, לא יכול להיעמד או נופל כל הזמן, מסרב לאכול ולשתות או אפילו מקיא. חדי העין יבחינו גם בריצודי עיניים.

המצב נראה מסוכן ומפחיד, ואתם רצים לוטרינר.ית לבדיקה – אך הרופא.ה דווקא רגועים למדי לאחר שבודקים את הכלב, ואומרים לכם שלכלב יש סינדרום וסטיבולרי.

 

מהי המערכת הוסטיבולרית

המערכת הווסטיבולרית היא חלק ממערכת שיווי המשקל בגוף. תפקידה לשמור על יציבות הגוף והראש במרחב במצבים שונים. היא ממוקמת במספר מוקדים במוח (וסטיבולרית מרכזית) ובאוזן והפנימית (וסטיבולרית פריפרית).

 

פגיעה יכולה להיגרם עקב:

  • דלקת באוזן התיכונה או הפנימית – זו הסיבה הנפוצה ביותר
  • הרעלה של תרופות מסויימות
  • טראומה
  • גידול( לרוב פגיעה במערכת הפנימית)
  • פגיעה מולדת (נדיר)
  • אידיופתי – כלומר, מסיבה לא ידועה. במצב זה נפגעת רק המערכת הפריפרית, וזו הסיבה הנפוצה ביותר בכלבים מבוגרים לסימנים וסטיבולרים.

 

פגיעה במערכת (פנימית או פריפרית) תשבש את שיווי המשקל ונראה את הסימנים הבאים:

הסימנים הם אקוטים, כלומר מתחילים בבת אחת.

  • הסימן המובחן ביותר הינו הטיית ראש לצד אחד.
  • אטקסיה – הליכה חסרת שיווי משקל, כמו הליכת שיכור. נפילות ואובדן יציבות, סירוב לקום או להרים רגל לצורך השתנה.
  • ריצוד עיניים – אם נסתכל על גלגלי העיניים של הכלב נראה שהם "מרקדים" מצד לצד, או מעלה-מטה, או במעגלים. הריצוד קורה בגלל הפגיעה בעצבוב של שרירי העיניים.
  • בחילות והקאות- בדומה לורטיגו באנשים יש סחרחורת, ולכך נלווית תחושת בחילה ואף הקאות ואובדן תאבון.

 

אז מה עושים?

ברגע שרואים את הסימנים יש לקחת את הכלב לבדיקה.

בד"כ יידרשו בדיקות נוספות, כמו בדיקת דם או בדיקת אוזניים בעזרת אוטוסקופ. במקרים מסובכים ייתכן ויהיה צורך בבדיקת נוירולוג מומחה ו/או הדמיה מתקדמת (CT או MRI).

הטיפול תלוי במיקום הפגיעה.

 

במקרה של פגיעה פריפרית באוזן הפנימית- כאמור סינדרום ווסטיבולרי של כלבים מבוגרים – הבשורות הטובות הן שהפגיעה עצמה תעבור עם הזמן בשילוב עם טיפול תומך.

הטיפול התומך עד להתאוששות כולל מתן נוזלים, תרופות כנגד בחילות והקאות, מעוררי תאבון ומנוחה.

הסימן הראשון שנעלם הוא ריצודי העיניים, ואז אנו יודעים שאנו בכיוון נכון של החלמה והתאוששות. יש להתאזר בסבלנות – לעתים לוקח למעלה משבוע עד שהכלב חוזר לאכול ולשתות ולהתהלך ללא נפילות.

הטיית הראש ברמה מסויימת עלולה להישאר עוד זמן רב אחרי היעלמות שאר הסימנים, ולעתים להישאר באופן קבוע – אך ללא פגיעה באיכות חייו של הכלב.

 

לסיכום

מוקדם להספיד כלב מבוגר שמראה לפתע סימנים מפחידים כגון אלו. ברוב המקרים מדובר בתופעה הפיכה שלאחריה כלבכם האהוב יוכל לחזור לשגרת חייו הרגילה והנעימה.

מאחלים לעוד ימים רבים וטובים עם החברים המתבגרים שלכם,

צוות המרפאה