סיפור מקרה
בובו החתול, זכר בן 4, מסורס וחי בבית ללא חיות נוספות, הגיע אלינו למרפאה לפני מספר ימים לאחר שהבעלים שלו שמו לב שהוא יושב בארגז שלו זמן רב בכל פעם ולא מצליח לתת שתן. עוד סיפרו לנו, שהוא חסר תיאבון ושוכב כל היום במיטה שלו. בנוסף סיפרו, שכמה ימים לפני כן התארח בביתם לתקופה קצרה גור חתולים שנמסר לבסוף לבעלים אחרים. הופעת הסימנים התגלתה במקביל לנוכחות הגור בבית.
בדיקה רפואית במרפאה העלתה כי בובו אפאטי וחלש עם דופק נמוך וריריות חיוורות. במישוש של הבטן הרגשנו שלפוחית שתן גדולה מאוד ונוקשה, וגם בלחיצה על השלפוחית לא ניתן היה להזרים את השתן החוצה. בבדיקת האולטרסאונד מצאנו שהשלפוחית גדולה מאוד ומעובה.
בוב אובחן כסובל מחסימת שתן והוכנס לפרוצדורת חירום על מנת לפתוח את החסימה.
חסימת דרכי השתן בחתולים
מקרה חירום מסכן חיים, המחייבת זיהוי וטיפול מהירים. עם זאת, גילוי מוקדם של הבעיה יכול למנוע סיבוכים, להציל חיים ולשמור על בריאות החתול. אנא שימו לב לסימני הזיהוי המוקדמים שיעזרו לכם לשמור על חתולכם האהוב.
במרבית המקרים, חסימת שתן מופיעה אצל חתולים זכרים צעירים ומסורסים ונגרמת עקב סיבוך של מחלות בדרכי שתן תחתונות (בשל המבנה האנטומי של דרכי השתן התחתונות). הגורמים שמובילים לחסימה מגוונים ותלויים בגיל החתול:
- בחתולים בוגרים (מעל 6) הגורמים הנפוצים הינם אבנים בדרכי השתן, דלקת זיהומית בדרכי השתן, ולעיתים אף גידולים.
- בחתולים צעירים (גילאי 2-6 שנים) הגורם העיקרי לחסימה הן דלקות שתן לא זיהומיות חוזרות. אלו מתבטאות בשתן דמי וגורמות לייצור מוגבר של משקעים חלבוניים וקריסטלים, העלולים לשקוע ואף לחסום את דרכי השתן התחתונות. הגורמים לדלקות אינם ברורים, אך ידועים מספר גורמי סיכון עיקריים שמעלים את שכיחות הופעת המחלה ולכן חשוב להכיר אותם:
- סטרס ושינויי אורחות חיים כמו מעבר דירה, הבאת חיה חדשה, הזזת ארגז צרכים וכו'.
- חתולי indoor האוכלים מזון יבש, שותים פחות ונותנים פחות שתן
- עודף משקל
סימנים קליניים
ברוב המקרים, הסימנים הקליניים יתחילו בקושי בהשתנה, השתנות תכופות עם כמויות קטנות, יללות כאב בזמן השתנה והשתנה מחוץ לארגז. לבסוף, במצב חסימה, ידרדרו לאי מתן שתן למרות הליכה תכופה לארגז.
כבר עם גילוי הסימנים הראשונים חשוב ליצור אתנו קשר בדחיפות, שכן יתכן וכבר יש חסימת שתן שחייבים לפתוח אותה. כשהחסימה מחמירה ויש כבר פגיעה כלייתית, נראה חולשה, אפאטיות, ירידה בפעילות, התכנסות וחוסר תאבון.
בבדיקה במרפאה יתכן ונראה ריריות חיוורות, דופק נמוך, התייבשות, וטמפ' נמוכה.
נחזור לבובו…
פתיחת חסימת השתן בוצעה בהרדמה על ידי החדרת קטטר שתן לשלפוחית, זיהוי גורם החסימה, ריקון השלפוחית ושטיפות השלפוחית ודרכי השתן התחתונות. בעת פתיחת החסימה מצאנו כי גורם החסימה היה משקע חלבוני שהצטבר בדרכי השתן התחתונות (אחת הסיבות המרכזיות שתיארנו קודם לכן).
במקביל לפתיחת החסימה, נלקחו בדיקות שתן ובדיקות דם, מהן עלה, כי חסימת דרכי השתן גרמה לפגיעה בכליה עצמה. לכן אשפזנו את בובו עם קטטר שתן קבוע ועירוי ורידי עד שהוא התייצב.
יום לאחר פתיחת החסימה חזר בובו לתת שתן בקצב תקין, והחל לאכול ולהתלטף עם צוות המרפאה.
בדיקות דם חוזרות שלושה ימים לאחר האירוע הראו שיפור משמעותי בערכי הכליה וההשתנה חזרה להיות תקינה. הוצאנו את הקטטר ושחררנו את בובו להמשך טיפול בבית בעזרת תרופות תומכות ומזון רפואי מיוחד המתאים למקרים אלו (העוזר לשינוי רמות חומציות השתן, וכן בעל מרכיבים מורידי סטרס בחתולים).
סיכום
מחלות דרכי שתן תחתונות נפוצות בחתולים. חסימת דרכי שתן הינו סיבוך של המחלה ונפוץ יותר בזכרים צעירים מסורסים שחיים בבית.
ישנם מספר פעולות ביתיות פשוטות מומלצות למניעת היווצרות דלקות שתן ואבנים:
- הוספת מזון רטוב לתפריט (שימורים) ו/או הרטבת המזון היבש.
- עידוד שתייה (חתולים אוהבים מים זורמים, והחלפת מי שתייה בתדירות גבוהה).
- ניקוי והחלפת חול בארגז בתדירות גבוהה.
- שמירה על משקל.
- זיהוי מצבי סטרס וניסיון להימנע מהם.
מומלצת בדיקת שתן תקופתית במרפאה, בעיקר בחתולים עם היסטוריה של מחלות שתן או חתולים שרגישים יותר לשינויים סביבתיים.
יש לשים לב לסימנים מקדימים לבעיית מתן שתן בחתול: הליכה תכופה לארגז, כאב ויללות בזמן מתן שתן, שתן דמי, זמן השתנה ארוך מהרגיל והשתנה מחוץ לארגז.
במידה ואתם מזהים אחד או יותר מסימנים אלו, צרו איתנו קשר ובואו מיידית לבדיקה במרפאה.
