מחזור מיני של כלבה

כלבה עשויה להיכנס לתקופת ייחום ראשונה בגיל 7-8 חודשים. כלבות מגזעים קטנים נוטות לחוות ייחום מוקדם יותר, בעוד שבכלבות מגזעים גדולים ייתכן ייחום ראשון לאחר גיל שנה. עם זאת, מומלץ להמתין לייחום השני לפני שמנסים להפרות  את הכלבה.

במהלך השנה, לכלבה יש בין מחזור ייחום אחד לשניים. המחזור המיני מורכב מתקופת רבייה קצרה ולאחריה תקופת שקט מיני ממושכת שבה הכלבה אינה פעילה מינית ואדישה לזכרים.

תקופת הייחום מתחילה בהתעבות איבר המין והעטינים ומלווה בדימום קל הנמשך 5-21 ימים. בתקופה זו זכרים מתחילים להראות עניין בכלבה. לאחר הדימום מגיע שלב הפוריות, הכולל ביוץ הנמשך 7-10 ימים. שלב זה מאופיין בירידה ברמות האסטרוגן ועלייה ברמות הפרוגסטרון, ומומלץ להפגיש את הכלבה עם הזכר בתקופה זו.

<<להגדלת סיכויי ההפריה, מומלץ לערוך בדיקות רמות הורמונים ומשטח וגינלי במרפאה וטרינרית.>>

לאחר הביוץ, רמות הפרוגסטרון נשארות גבוהות למשך 6-8 שבועות, גם אם הכלבה לא נכנסה להריון. בתקופה זו חלק מהכלבות עשויות להראות סימני "הריון מדומה" כמו הגדלת עטינים, ייצור חלב ושינויי התנהגות.

תקופת הריון

משך ההריון בכלבה הוא כ-63 ימים בממוצע מזמן הביוץ. בכלבות קטנות ההריון עשוי להימשך 60 ימים, ובכלבות גדולות הוא עשוי להתארך עד 65 ימים.

בשליש הראשון והשני כמעט לא נראים שינויים משמעותיים, למעט עלייה הדרגתית בתיאבון ובמשקל. בשליש האחרון השינויים נעשים בולטים יותר, כולל הגדלת נפח הבטן, עטינים מוגדלים ושינויים התנהגותיים לקראת ההמלטה.

<<בשלבי ההריון המתקדמים ובהנקה, מומלץ להעשיר את תזונת הכלבה ולעבור למזון גורים עשיר. כמו כן, חשוב לתת תוספת חומצה פולית מתחילת ההריון, ולבצע טיפולים מונעים כמו תילוע לפני הכניסה להריון.>>

זיהוי הריון

זיהוי הריון בכלבות נעשה באמצעים שונים:

• אולטרסאונד: ניתן לזהות שלפוחית עוברית מיום 20-25, ופעימות לב מיום 23. התגרמות שלד מזוהה מיום 42-45.
• מישוש בטן: אפשרי מיום 21-28 להריון.
• רנטגן: משמש בעיקר לפני ההמלטה לספירת גורים וקביעת מספרם.

<<מומלץ לבצע מעקב הריון במרפאה חודש לאחר הביוץ, שוב שבועיים לאחר מכן, וכ-5-7 ימים לפני ההמלטה.>>

המלטה תקינה

המלטה היא תהליך טבעי שלרוב אינו דורש התערבות מצד הבעלים. הכלבה תחפש סביבה שקטה, תציג התנהגות קינון, וייתכן שתראה ירידה בטמפרטורת הגוף יום לפני ההמלטה. סימן מקדים להמלטה הוא ירידה של מעלה בטמפרטורת הגוף(מעיד על המלטה בתוך 24 שעות), ולכן מומלץ למדוד אותה כל יום בשבוע שלפני ההמלטה. סימן אפשרי נוסף היא הפרשה צמיגית שקופה מאזור הבושת.

שלבי ההמלטה

1. שלב ראשון: כיווצי רחם ראשוניים שאינם נראים לעין, שמטרתם להרפות את צוואר הרחם. שלב זה נמשך 6-12 שעות ולעיתים עד 36 שעות.
2. שלב שני: ההמלטה עצמה. נבחין בכיווצי רחם נראים לעין. משך ההמלטה מאוד משתנה ותלוי בגזע ובמספר הגורים. בממוצע המלטה אורכת בין 4-8 שעות, אך לעיתים יותר מכך. זמן ממוצע ליציאת גור הוא 20-30 דקות. האם נוהגת לקרוע את השק העוברי, לנתק את חבל הטבור וללקק את הגור כדי לעודד נשימה.
   1. במידה והאם אינה נוהגת כך, יש לעטוף את הגור בבד, להסיר בעדינות הפרשות מהפה ומהאף ולעסות את גופו עד שישמיע קול.
   2. חבל הטבור: אם האם לא חתכה אותו, יש לקשור אותו בחוט, לגזור כ-1 סנטימטר מהבטן ולחטא ביוד נוזלי מהול.
3. שלב שלישי: יציאת השליות. בד"כ כ-15 דקות לאחר כל עובר. יש להימנע מלתת לכלבה לאכול יותר מ-1-2 שליות, כדי למנוע שלשולים והקאות. לאחר ההמלטה תופיע הפרשה ירוקה, לוכיה, שנמשכת עד שלושה שבועות.

מצבי חירום בהמלטה

יש לפנות למרפאה אם:

• כיווצי רחם חזקים נמשכים מעל 30 דקות ללא יציאת גור.
• גור נתקע בתעלת הלידה.
• מרווח בין גורים עולה על 4 שעות.
• כיווצי רחם חלשים או חסרים הנמשכים מעל 6 שעות.
• הפרשה שחורה או ירוקה מופיעה ללא יציאת גור תוך 2-4 שעות.
• שלב ההמלטה השני נמשך מעל 12 שעות.

מצבי חירום לאחר ההמלטה

יש לפנות למרפאה אם:

• לא כל השליות יצאו תוך 4-6 שעות.
• יש דימום משמעותי מאזור הבושת.
• לוכיה שחורה או מסריחה.
• הכלבה אינה מניקה, נראית חולה או חסרת תיאבון.
• אחד הגורים אינו יונק או נראה חלש.

הכנה להמלטה

מומלץ להחזיק בבית:

• ארגז מרופד לגורים במקרה של חוסר חום.
• חוטים סטריליים וגזות לעזרה בטיפול בחבל הטבור.
• יוד נוזלי מהול לחיטוי.
• מטליות ומגבות לניקוי ולעיסוי הגורים.

טיפול בגורים

יש לאפשר לכלבה להניק את הגורים באופן טבעי. ב-36 השעות הראשונות הגורים יונקים קולוסטרום, חלב ראשוני עשיר בנוגדנים, אנרגיה וחלבונים.

יש לספק סביבה חמה ומוגנת לאם ולגורים. במהלך ההנקה, יש להמשיך להאכיל את הכלבה במזון גורים עשיר. התייעצות עם מרפאה וטרינרית חשובה בנוגע להאכלת הגורים ומתן תרופות לכלבה מניקה.

כללי זהירות במגע עם הגורים:

• יש לשטוף ידיים לפני ואחרי מגע בגורים כדי למנוע זיהומים.
• מומלץ להשאיר את הגורים בסביבת האם בשבועות הראשונים לחייהם, ולהימנע ממגע חיצוני מיותר כדי להגן על מערכת החיסון המתפתחת שלהם.