גיל החתול: 11-16 שנים, שווה ערך אנושי: 60-85 שנים

הזדקנות היא תהליך טבעי. למרות ששינויים פיזיים מורכבים רבים מלווים את השנים המתקדמות, הגיל כשלעצמו אינו מחלה. על אף שמצבים רבים המשפיעים על חתולים מבוגרים אינם ניתנים לריפוי, לעתים קרובות ניתן לשלוט בהם. המפתח לאיכות ואריכות חיים היא זיהוי והפחתת גורמים שעלולים להוות סיכונים בריאותיים, זיהוי מחלות מוקדם ככל האפשר, תיקון ועיכוב התקדמות מחלות, ושיפור ושמירה על בריאות מערכות הגוף.

מה קורה כשהחתול שלי מזדקן?

תהליך ההזדקנות מלווה בשינויים פיזיים והתנהגותיים רבים:

• מחלות שיניים- עשויות להופיע גם בחתולים צעירים, אך שכיחותן גדולה יותר בקרב חתולים מבוגרים. מחלות פריאודנטליות הנפוצות בחתול עלולות להפריע לאכילה, לגרום לכאבים משמעותיים, ירידה במשקל, ואף להחמרת המצב של מחלות אחרות.
• מחלות כלייה – ההשערה הרווחת היא שבגלל שחתול חיה מדברית במקורה, הכליות שלו יודעות לרכז שתן ברמה גבוהה יותר ממינים אחרים, ולכן מטבעו אינו מרבה בשתייה. בשל כך, חתולים רגישים יותר ממינים אחרים לשינויים תלויי גיל של מבנה ותפקוד כלייתי, העלולים להוביל בסופו של דבר לתפקוד לקוי. אי ספיקת כליות היא מחלה שכיחה אצל חתולים מבוגרים, והתסמינים שלה מגוונים ביותר.
• פעילות יתר של בלוטת התריס – לרוב עקב גידול בתירואיד. גורמת לפעילות יתר, ירידה במשקל עם תאבון מוגבר, תוקפניות יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה, בדרך כלל תוצאה של אי ספיקת כליות או בלוטת התריס.
• סוכרת, מחלות מעי דלקתיות וסרטן – כולם גורמי מחלה שלמרות שלעתים נראים גם בחתולים צעירים, הופכים נפוצים יותר אצל חתולים ככל שהם מתבגרים.
• מחלת מפרקים ניוונית, או דלקת פרקים – שכיחה אצל חתולים מבוגרים (במחקרים אחרונים 60-90% מחתולים בני 12 ומעלה נמצאו סובלים ממחלות מפרקים). כאבי מפרקים אצל חתולים מבוגרים קשים לזיהוי מפני שחתולים בדרך כלל לא צולעים או זועקים מכאב. למעשה, זיהוי מחלות מפרקים אצל החתולים שלכם קשור יותר למה שהם לא עושים, יותר מאשר מה שהם כן עושים. הם עשויים להראות קושי בגישה לארגזי חול ולכלי מזון ומים, במיוחד אם הם צריכים לקפוץ או לעלות במדרגות כדי להגיע אליהם.
• שינויים בעיניים – ערפול קל של העדשה ומראה עצל לקשתית (החלק הצבעוני של העין) הם שניהם שינויים נפוצים הקשורים לגיל, אך נראה שאף אחד מהם לא מפחית את ראייתו של החתול במידה ניכרת כלשהי. עם זאת, מספר מחלות, במיוחד אלה הקשורות ללחץ דם גבוה, יכולות לפגוע באופן חמור ובלתי הפיך ביכולתו לראות.
• עור וציפורניים – עורו של חתול מבוגר דק יותר וגמיש פחות, בעל זרימת דם מופחתת ומועד יותר לזיהומים. ציפורניים של חתולים מזדקנים לעתים קרובות גדולות, מעובות שבירות ומתעגלות לתוך העור.
• חתולים מבוגרים מטפחים את עצמם בצורה פחות יעילה מאשר חתולים צעירים, מה שגורם לעיתים לפרווה יבשה, ריח עור ודלקת.
• שינויים התנהגותיים וקוגניטיביים – אצל בני אדם, שינויי הזדקנות במוח תורמים לאובדן זיכרון ולשינויים באישיות. תסמינים דומים עשויים להופיע אצל חתולים קשישים: שוטטות, מיאו מוגזם, חוסר התמצאות במרחב והימנעות מאינטראקציה חברתית.

מה לשים לב בבית?

• פה ושיניים- שימו לב לשינויים באכילה, קושי באכילה, העדפת מזון רך, הימנעות מאכילה, ריור, הפרשות שונות מהאף או הפה וסימני כאב מאזור הפה. מומלץ לפנות לוטרינר גם בסימנים קלים ומוקדמים של בעיות פה ושיניים.
• בעיות מפרקים- ישנן אפשרויות רבות לטיפול במפרקים כואבים, החל מתוספים ושינויים סביבתיים המקלים על החתול, ועד לתרופות נוגדות דלקת וכאב, כך שאם אתם חושבים שהחתול שלכם סובל מכאבים, אנא דברו עם הווטרינר שלכם.
• שימו לב לצריכת הנוזלים שלהם- שמירה על הידרציה חשובה יותר בשלב זה, לכן הקפידו על מספר אפשרויות שתיה מלבד הקערה, כמו מזרקות מים ופתיחת הברז לשתיה. ניתן גם להוסיף מים למזון היבש ובכך להגדיל את צריכת המים היומית. חשוב שתודיעו לווטרינר אם החתול שלכם מתחיל לשתות או להשתין יותר מבעבר, שכן זה עלול להיות סימן למספר מחלות מטבוליות כמו מחלת כליות, פעילות יתר של בלוטת התריס או סוכרת. למרות שהם שותים יותר, חתולים אלה בדרך כלל מיובשים מכיוון שהם לעולם לא יכולים לקבל את כמות המים הדרושה להם.
• ארגז הצרכים- לחתולים מיובשים יש נטייה לעצירות, שאתם עשויים להבחין בה כצואה קטנה ויבשה יותר, או מאמץ מוגבר בזמן עשיית צרכים. רוקנו את הארגז בתדירות גבוהה יותר ושימו לב לשינויים במרקם הצואה וכמות השתן.
• טיפוח עצמי שלהם ומראה העור והפרווה – ככל שחתולים מזדקנים, הם עלולים לאבד גמישות וייתכן שיעדיפו לבלות את ימיהם בשינה במקום בטיפוח. ניתן לעזור להם על ידי הברשה קבועה שלהם וסירוק. קשקשים, פרווה יבשה וראסטות יכולים להעיד על בעיית עור, מחלות מטבוליות, כאבי שיניים ומפרקים. בנוסף יש לבצע מעקב אחר מראה ומבנה הציפורן ולבצע גזירת ציפורניים בתדירות גבוהה יותר.
• תזונה איכותית ומגוונת- במידה והחתול שלכם אינו צורך תזונה רפואית ייעודית, ההמלצה לחתול מבוגר הינה הזנה במזון סניור איכותי לחתולים. מומלץ להוסיף לתזונה מזון רטוב לחתולים על מנת להעלות את צריכת המים וכן להגביר את טעימות המזון. יש לשים לב לכמות המזון ולשנות אותה בהתאם לרמת הפעילות הפחותה של חתול מבוגר.
• עקבו אחר סימני מחלה שונים – ככל שהחתול שלכם מתבגר, כך גדל הסיכוי שהוא יפתח מחלות ארוכות טווח או כרוניות. שינויים קלים כמו צמא מוגבר, ירידה במשקל, ירידה ברמת הפעילות, הימנעות מקפיצות או שינויים בתיאבון אולי נראים כמו סימנים לא משמעותיים בהתחלה, אך הם למעשה הסימנים הראשונים למחלה. אם אתם מבחינים במשהו חריג בהתנהגות של החתול שלכם, כדאי להביא אותו לתשומת לבו של הווטרינר שלכם.

המסר הביתה-

גם אם החתול שלכם נראה מאושר לחלוטין בבית, מומלץ מאוד לבצע בדיקות סדירות, של דם, שתן ולחץ דם, מכיוון שחתולים מומחים בהסתרת מחלותיהם. אנו במרפאותינו מעודדים וממליצים על בדיקות תקופתיות לחתול המבוגר על פי הטבלה הבאה:

בדיקת רפואית כל 6-12 חודשים

מעקב משקל כל 6-12 חודשים

חיסון כל 1-3 שנים על פי הערכת סיכונים פרטנית

תילוע כל 6-12 חודשים כנדרש על פי אורח חיים

פרעושים על פי אורח חיים ומצב רפואי

גזרת ציפורניים בדוק ציפורניים לפחות כל 3 חודשים, לקצץ לפי הצורך

בדיקת לחץ דם כל 6-12 חודשים

בדיקת שתן כל 6-12 חודשים

בדיקת דם כל 6-12 חודשים

תפקוד בלוטת תריס כל 12 חודשים