בתקופת האביב, כשמזג האוויר מתחמם, כולנו יוצאים מתרדמת החורף שלנו ומתחילים לצאת החוצה כדי ליהנות מהשמש  – ולא רק אנחנו בני האדם מתעוררים לחיים, אלא גם הנחשים…

במהלך שנת החורף בלוטות הארס של  הנחש מתמלאות, וכשמגיע האביב הן מלאות לגמרי, מה שהופך כל הכשה למסוכנת במיוחד.

הנחש הארסי הנפוץ בארץ הינו הצפע המצוי, הידוע גם כצפע ארצישראלי – והוא האחראי למרבית ההכשות של בני אדם ובע"ח בארץ.  

ההכשה בכלב היא בד"כ באזור הפנים או הצוואר, מאחר וכלבים נוטים לדחוף את האף ולרחרח כאשר הם מבחינים בתנועה או צליל חשודים.

בחתולים ההכשות יהיו בד"כ בגפיים – כאשר החתול מנסה לשחק או לצוד את הנחש, או בבטן – כאשר החתול מנסה לברוח מהנחש בקפיצה.

נעיצת השיניים בבשר כואבת, ולכן נשמע צווחת כאב ברגע ההכשה.

לאחר כחצי שעה יתחילו להופיע סימנים נוספים: נפיחות משמעותית באזור ההכשה, שטפי דם עוריים ותת עוריים (בד"כ לא נראה זאת כי הפרווה מסתירה אותם), נשימה מהירה, ריור וחוסר מנוחה. אם ההכשה התרחשה באזור הגפיים נראה צליעה. במקרים קשים יותר, נראה קשיי נשימה, אפאתיה והתמוטטות.

ארס הנחש מכיל חלבונים רעילים, הפוגעים בכלי הדם ובמערכת הקרישה. עקב כך נוזלים, חלבונים ותאי דם יוצאים החוצה מכלי הדם לרקמה, ושם גורמים לבצקות. בנוסף, תגובה דלקתית חזקה לארס עלולה לגרום לכלב לירידת לחץ דם, והכלב עלול להידרדר למצב של שוק ומוות.

הגורמים שיקבעו את חומרת המצב הם:

  • גודל החיה – חיה קטנה יותר נמצאת בסיכון רב יותר.
  • מיקום ההכשה בגוף – הכשה בגפיים נחשבת מסוכנת יותר, מאחר ואין שם הרבה ריפוד של שריר ושומן, וכך הארס יכול להגיע בקלות רבה יותר למחזור הדם.
  • עונת ההכשה – כפי שציינו, בתקופת האביב ותחילת הקיץ בלוטות הארס של הנחש מלאות ולכן כמות הארס המוזרקת לגוף רבה יותר
  • מחלות רקע – חיה שגם כך סובלת ממחלה כלשהי (בעיית לב, כליות, קרישה וכו') נמצאת כמובן בסיכון גבוה יותר.

במקרה שחושדים בהכשה או שרואים את סימנים האופייניים, עלייכם:

  • להגיע בדחיפות לווטרינר – אמנם כלבים עמידים יותר מבני אדם להכשות, אך עדיין מדובר במצב מסכן חיים.
  • עוד לפני ההגעה לווטרינר כדאי להסיר את הקולר מצווארו של הכלב (במקרה שהוכש בצוואר). איזור ההכשה מתנפח במהירות, והקולר עלול לחנוק אותו.
  • אם ההכשה אירעה באחת הגפיים, כדאי לנסות ולקבע את הגף.
  • יש להגביל ככל האפשר כל תנועה של החיה.

בכל מקרה אסור:

  • לעשות חוסם עורקים
  • למצוץ או לחתוך את אזור ההכשה
  • לשים קרח על אזור ההכשה.

הטיפול הראשוני כולל מתן נוזלים, מתן אנטי-היסטמינים להורדת התגובה האלרגית לארס, אנטיביוטיקה כנגד הזיהום שחדר לעור דרך שיני הנחש ותרופות לשיכוך כאב ודלקת. במקרים קשים יותר, כאשר יש פגיעה משמעותית במערכת הקרישה הכלב יקבל מנות פלזמה. בנוסף, יתבצעו בדיקות דם ובדיקת תפקודי קרישה.

אם יש קושי רציני בנשימה (עקב הבצקת באזור הצוואר והגרון), הכלב יקבל חמצן ובמקרים קשים עוד יותר, יש צורך להרדימו ולהנשימו עד להתייצבות יכולת הנשימה העצמאית.

טיפול אפשרי נוסף הוא אנטי ונום, הידוע גם בשם נסיוב – מדובר בתרכיב המכיל נוגדנים לארס הנחש. עלותו מאד גבוהה והוא ניתן כאשר הכלב נמצא בסכנת חיים.

יש לזכור שהסימנים החמורים מתחילים לאחר מספר שעות מההכשה ויכולים להימשך מספר ימים. לכן, חשוב שהחיה תישאר אצל הווטרינר לבדיקה וניטור עד להחלמה, על מנת שיהיה מחתן לעקוב אחריה כראוי ולספק לה את הטיפול הדרוש.

כדי למנוע הכשה, כדאי להימנע מלטייל עם הכלב באזורים מועדים לפורענות – אזורים עם צמחיה גבוהה או סלעים רבים. הדבר נכון במיוחד בשעות אחה"צ, אז הנחשים אוהבים לצאת ממחבואם. אם יש לכם גינה פרטית, הקפידו, בעיקר בתקופת האביב, לנכש עשבים בחצר, להיפטר מגרוטאות או לגדר את החצר כך שלכלב אין גישה לאזורים "מסוכנים".